<h1>צרור החיים הדרך הרביעי סימן ו'</h1>
<h2>דף מ.</h2>
וסדר התפלה כבר גלוי ומפורסם בכל ישראל ויודעין ברכות של ראש השנה וקורין אותן (תקיעות) [תקיעתא] דבי רב. וביוצר הם שבע ג' ראשונות וג' אחרונות ובא"י מקדש ישראל ויום הזכרון. ובמוסף ט' שמוסיפין על אלו בא"י זוכר הברית וברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים. [נ"א בא"י שומע קול תרועה]. ואין אומרין בר"ה ובראשי חדשיכם כדי שלא יבאו לזלזל המועדות, שלא יאמרו יום שני עיקר כשאר החדשים. ואמרו בעירובין (מ', א') מהו להזכיר של ר"ח בר"ה. ומסקנא דאומרים זכרון אחד עולה לכאן ולכאן ואינו צריך להזכיר של ראש חודש. ונוהגין לומר בסוף השופרות ותקעתם בחצוצרות וגו' (במדבר י'), ואמרו שהוא טעות משום דבעינן קרא שיזכיר בו שופר. וה"ר יונה ז"ל היה אומר, ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עולה לריח ניחוח לה' פר בן בקר [אחד] איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים. (במדבר כ"ט). ומסיים סדר התפלה ותקיעותיה. ונוהגים אחר התפלה לתקוע סימן תשר"ת והולכין לבתיהן. והמנהג הפשוט כי ביוצר מתפללין שבע ובמוסף ט'. ודעת הר"ז ז"ל הלוי שביוצר נמי תשע. וראייתו מדקא בעי בגמ' [ל"ב, ב'] מאי שנא דהשני שמתפלל מוסף מתקיע. (ואמרו) [ואומר] ז"ל ומאי קא בעי, דהיינו טעמא משום דבמוסף איכא שופרות וצריך לאומרן על הסדר. אלא משמע דגם ביוצר היו מתפללין תשע. (ומנהג) [אבל המנהג] עקר. והביא רבי' ז"ל למנהג העולם ראייה מירושלמי, וראייתו תרץ דהכי קאמ' מאי שנא דהשני מתקיע יתקיע קמיה ראשון ויאמר תשע. ויחיד המתפלל מוסף יש מן הגאונים שאומרים שאין מברך רק שבע. וה"ר יצחק בן גיאת ז"ל כתב דבין יחיד בין שליח ציבור מתפלל תשע במוסף. והכי מסתברא, דיחידים המתפללים והשליח מסדר בנתים אינו מסדר אלא מה שהם מתפללין.
<h2>דף מ:</h2>
ובמנחה יתפלל כמו ליוצר. ואם חל ר"ה בשבת אמרו הגאונים ז"ל שאומרים צדקתך, שאין ר"ה כשאר המועדים דכתיב בהם ושמחת בחגך (דברים ט"ו) ויום הדין הוא. וביום שני ינהוג אדם כמו שנהג ביום ראשון. וכן יאמר זמן בקידוש ובתקיעת שופר. וכן דעת הרשב"א ז"ל. וכשחל יום טוב שני של ר"ה באחד בשבת אומרים בין קדושת שבת, בין בתפלה בין בקדוש כשאר ימים טובים. ויש חוששים לומר ותודיענו כשאר ימים טובים בעבור שמזכיר בו זמני ששון וחגי נדבה, ובעבור זה אין למנוע מלאומרו, כי כבר כתבנו כי נקרא יום טוב של ר"ה וזמן נקרא, ואפילו שלא יאמר אלו הענינים על יו"ט של ר"ה אלא על ימים טובים האחרים יש לומ' דסדר הבדלות הוא מונה ואומר הנוסח שהרי לכולי עלמא בין קדושת שבת לקדושת יו"ט צריך לאומרו.
